החלטה בתיק ע"ע 20881-06-11

פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ                           ה מבקשת

-

יוסוף פיליפזידאן                                                                      המשיב

בפני:השופט עמירם רבינוביץ, השופט שמואל צור, השופט אילן סופר

   נציג עובדים מר יוסף קרא,          נציג מעבידים מר חיים קמיניץ

בשם המבקשת: עו"ד אילנה פאר

בשם המשיב: עו"ד נעמה לוי

ה ח ל ט ה

השופט שמואל צור

1.         לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של בית הדין האזורי בתל- אביב-יפו (השופטת מיכל לויט ונציגי הציבור מר עמיר ומר גמליאל; תע"א 5429-07), בו חויבה המבקשת לשלם למשיב סכומי כסף שונים המגיעים לו בשל תקופת עבודתו אצלה וסיומה. הבקשה מתייחסת לעיכוב ביצועו של פסק הדין בכל הנוגע לתשלום הפרשי שכר.

2.         המבקשת הינה חברה העוסקת בבניין אשר קיבלה היתר להעסיק עובדים זרים. המשיב, מהגר עבודה מתורכיה, הועסק על ידי המבקשת בעבודות בניה באתרים שונים, החל מסוף חודש דצמבר 2001 ועד לחודש יוני 2005. העסקתו של המשיב הופסקה עקב שינוי שיטת ההעסקה בענף הבניין ומעבר להעסקה באמצעות תאגידי כוח אדם.

3.                בבית הדין האזורי בתל-אביב התבררה תביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לתשלום הפרשי שכר עבודה, פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות המגיעות לו, לטענתו, על תקופת עבודתו אצלה וסיומה. בית הדין האזורי קיבל את תביעת המשיב בחלקה וחייב את המבקשת לשלם לו פיצויי פיטורים בסכום של 11,672 ש"ח, הפרשי שכר עבודה בסכום של 13,790 ש"ח, החזר ניכויים שלא כדין בסכום של 6,515 ש"ח, פדיון חופשה בסכום של 111 ש"ח ופיצוי על אי הפרשות לקרן פנסיה בסכום של 5,602 ש"ח. בנוסף, חויבה המבקשת לשלם למשיב הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסכום של 7,000 ש"ח, זאת בנוסף לסכום של 1,000 ש"ח שנפסקו בהחלטה הקודמת של בית הדין.

4.         שני הצדדים הגישו ערעור על פסק הדין והמבקשת הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 21.8.11 דחה בית הדין האזורי את הבקשה ומכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שלפנינו לגבי רכיב הפרשי שכר בלבד.

5.         המבקשת טוענת כי סיכוייה לזכות בערעור לעניין תשלום הפרשי השכר גבוהים, שכן המשיב לא כלל בחישוביו חודשים בהם שולם לו שכר עבודה ביתר. כן נטען כי אמנם בית הדין האזורי ציין כי יש לקחת בחשבון גם חודשים אלה לעניין הפרשי שכר, אך בפועל לא עשה כן. עוד טוענת המבקשת כי גם בחישוב חודשי הקיץ, המשיב לא פעל לפי סעיף 3 להסכם הקיבוצי בענף הבניין. המבקשת מוסיפה וטוענת כי סיכוייה להיפרע מן המשיב במקרה בו יתקבל ערעורה קלושים, שכן מדובר במהגר עבודה אשר אינו מתגורר בארץ וכתובתו אינה ידועה. בקשר לכך מפנה המבקשת לתצהירו של המשיב שצורף לבקשתו לדחיית תשלום האגרה, בו ציין כי הוא חסר כל אמצעים ואין בידו לשאת במימוש תשלום האגרה. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקשת, הנזק שייגרם לה אם תשלם למשיב רכיב זה בסכום של 21,390 ש"ח, כולל ריבית והצמדה, עולה מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב ביצוע פסק הדין והערעור יידחה.

6.         המשיב מתנגד לעיכוב ביצוע פסק הדין וטוען כי יש לפעול על פי הכלל שהגשת ערעור אינה מעכבת ביצועו של פסק דין, במיוחד כאשר מדובר בחיוב כספי. המשיב מציין כי נכון למועד הגשת התגובה לא הועבר לידיו כל סכום הפסוק ומזה כשבע שנים מסיום עבודתו במבקשת הוא ממתין לקבלת הכספים המגיעים לו. עוד טוען המשיב כי מצבה הכלכלי של המבקשת אינו שפיר לאור ריבוי תביעות שהוגשו נגדה. בנסיבות אלה, כך נטען, מאזן הנוחות נוטה לטובת המשיב. לגופו של עניין טוען המשיב כי סיכויי הערעור של המבקשת קלושים, שכן בית הדין האזורי קיבל באופן חלקי את חישוביו לעניין הפרשי השכר ולא נפלה כל שגגה בגובה הסכום הפסוק. עוד נטען כי ככל שלמבקשת היו טענות כנגד תחשיב שהציג המשיב, היה עליה להגיש תחשיב מטעמה בבית הדין האזורי ולא במסגרת הערעור. מוסיף המשיב וטוען כי המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית מספקת המעידה על מצבו הכלכלי וטענותיה לא נתמכות בתצהיר. מכל מקום, כך לטענת המשיב, המבקשת תוכל לגבות חובות במדינת מולדתו מכוח תקנות לביצוע אמנת האג 1954 (סדר הדין האזרחי), תשכ"ט- 1968, הקובעות הליכים לביצוע חיובים כאשר הצדדים אינם אזרחי אותה מדינה.

 7.        הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו באופן מיידי והגשת ערעור אינה מעכבת את מימוש פסק דין. עיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת חריג לכלל, במיוחד כשמדובר בחיוב כספי. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה, בדרך כלל, בהצטברות שני גורמים: האחד, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והשני, סיכויי הערעור (ראו רע"א 6480/00 עיריית תל-אביב-יפו ואח' נ' בצלאל אהובה ואח', תקדין, תק-על 2000(3), 2459; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי מהדורה שביעית 1995 עמ' 859 ואילך והאסמכתאות שם).

8.       לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה. המשיב הינו מהגר עבודה ולא ידוע אם הוא נמצא בארץ. בנסיבות אלה, על פני הדברים, קיים חשש שיקשה על המבקשת להיפרע מן המשיב אם תשלם לו את תשלום הפרשי שכר והערעור יתקבל. אשר לטענות המשיב, שלא נסתרו, בדבר מצבה הכלכלי של המבקשת, יש מקום להורות על הפקדת תשלום הפרשי שכר בקופת בית הדין כתנאי לעיכוב הביצוע.

9.         סוף דבר - הבקשה מתקבלת בחלקה בתנאי שתוך 21 ימים מיום המצאת החלטה זו, תפקיד המבקשת את תשלום הפרשי שכר בהתאם לפסק דינו של בית הדין האזורי או שתפקיד ערבות בנקאית בגובה החיוב, בקופת בית הדין. לא יופקד הסכום כאמור, לא יהיה תוקף לעיכוב הביצוע. אין צו להוצאות.